פסק-דין בתיק ת"א 1457-06

בפני תביעה כספית ע"ס 83,462 ש"ח, שהוגשה ביום 17.1.06 לבימ"ש השלום בת"א, כנגד הנתבעת 1 בלבד.

(יצויין כי ביום 12.2.07 הוגשה בקשה לתיקון כתב התביעה (בש"א 450/07), תוך צירוף הנתבע 2 כנתבע נוסף, וכך נעשה).

לאחר שנטענה טענת סמכות מקומית, ניתנה החלטה על-ידי כב' השופטת גרוסמן מיום 29.6.06, על העברת התובענה אל בית-משפט השלום באשדוד.

בכתב התביעה המתוקן טוענת התובעת, בין היתר, כדלקמן:

1.         כי בינה ובין הנתבעת 1 (להלן: "הנתבעת") סוכם כי תצולם תכנית של "ריח מנטה בישוב" בקרית מלאכי ביום 7.9.03.

2.         כי ביום 4.9.03 סוכם בין התובעת לנתבעת 1 כי התובעת תשלם עבור המופע סך של 20,000 ש"ח והיתרה בסך של 79,951 ש"ח תשולם על-ידי הנתבעת 1. התובעת צירפה נספח א' לכתב התביעה המתוקן מסמך הנושא חתימתו של הנתבע 2 (להלן: "הנתבע"), המאשר לתשלום, זאת כאשר שימש כראש העיר של קרית מלאכי.

3.         כי לאחר צילום המופע שלחה התובעת לנתבעת חשבון מפורט לתשלום והנתבעת מסרה לפקודת התובעת שיק ע"ס 75,000 ש"ח, שזמן פרעונו 4.11.03 (להלן: "השיק").

4.         כי לאור דרישת הנתבעת כי השיק לא יוצג לפרעון, התובעת לא עשתה כן וכיום אינה יודעת היכן מצוי השיק.

5.         כי הנתבעת מחויבת לשלם לתובעת את הסך של 75,000 ש"ח ואם טענת הנתבעת כי הנתבע פעל שלא כדין, חובה עליה לפעול כנגדו, ולחילופין יש לחייב את הנתבע בתשלום התביעה, שהרי הוא זה שהזמין, בשם הנתבעת, את המופע "ריח מנטה". המופע נערך לשביעות רצון הנתבעת, אך הנתבע חרג מסמכותו.

6.         כי הנתבע הטעה את התובעת בכך שהזמין אותה לארגן את המופע וגרם לה להוציא הוצאות כספיות, שעה שחלק מהוצאות אלה בסך 75,000 ש"ח (קרן) אינן מוחזרות לתובעת למרות התחייבות הנתבע.

הנתבעת 1 הגישה כתב הגנה, בו היא טוענת, בין היתר, כדלקמן:

1.         כי הנתבע ביצע את ההזמנה באופן אישי, ללא ידיעת הגזבר, תוך חריגה מסמכות והפרת הדין והכללים החלים על הנתבעת, ועל כן ההזמנה אינה יכולה לחייב את הנתבעת בשום פנים ואופן. כי הנתבע, כראש העיר, אינו מורשה החתימה לבדו של הנתבעת, כי אם אך ורק ביחד עם גזבר הנתבעת. ההזמנה בוצעה על-ידי הנתבע לבד, ללא ידיעת הגזבר.

2.         כי גם על פי החוק, כל הוצאות הנתבעת ישולמו רק אם הורשו על-ידי התקציב השוטף או על-ידי המועצה באישור הממונה ובהתאם לתקציב השנתי של הנתבעת. על פי ספרי הנתבעת וחשבונותיה, במועד 4.9.03 לא היה לנתבעת כל סעיף תקציבי שאפשר את הזמנת המופע, עובדה שהיתה בידיעת הנתבע.

3.         כי עוד קודם לתחילת המופע בשעה 16:00 דרש הנתבע מהגזבר להכין המחאה על הסכום הנ"ל, אולם הגזבר סירב לעשות כן בנימוק שאין כל מסגרת תקציבית, כי הנתבע איים על הגזבר בפיטורין ולמרות כל זאת סירב הגזבר להכין את ההמחאה.

4.         כי ביום 8.9.03, יום לאחר המופע, פנתה אל הגזבר עובדת ממחלקת הנהלת חשבונות של הנתבעת, שמסרה כי הנתבע ביקש להכין המחאה מחשבון הנתבעת בבנק דיסקונט ע"ס 75,000 ש"ח לפקודת התובעת. כי הנתבע נטל את ההמחאה, חתם עליה לבדו והעביר אותה לתובעת.

5.         כי אין עליה לשלם לתובעת את הסכום הנטען, ולכל היותר, הנתבע הוא זה שמחויב בתשלום.

6.         כי לא קיבלה כל שירות מהתובעת והאיש היחיד שקיבל שירות הוא הנתבע, שביקש לנצל את המופע לצורך קידום בחירתו.

7.         כי אין היא זו שצריכה לתבוע את הנתבע, ראש העיר, אלא על התובעת היה לתבוע ישירות את הנתבע, אשר נהג לא על פי דין, ולא את הנתבעת. 

8.         כי התובעת ידעה והיתה צריכה לדעת כי הנתבע לבדו אינו מוסמך לחייב את הנתבעת, התובעת התנהלה באופן רשלני ולפיכך אין לה להלין, אלא על עצמה.